יום שישי, 28 ביוני 2013

הטמעת טכנולוגיה בארגון חינוכי.

הטמעת טכנולוגיה בארגון חינוכי.   
הטמעת מערכת לניהול למידה בבתי ספר פותחת צוהר לאינטראקטיביות מקוונת בין עובדי ההוראה, תלמידים והורים.  (בלאו, א , המאירי, מ. 2010)     
בבית ספרנו "רמת-חן" ישנה מערכת לניהול למידה הנקראת    Smart school הקיימת מזה שנים. מערכת זו מספקת הערכה מיידית, שקיפות ובקרה בתחומי הלמידה והארגון בבית הספר. צוות ההוראה בבית הספר אחראי להעביר מידע ולהזין נתונים על בסיס יומי של נושאי השיעור, אירועי משמעת, התנהגות, איחורים, חיסורים ועוד...
רמת האינטראקטיביות בין צוות החינוך, תלמידים והורים גבוהה מאוד. בעבר נאלצו ההורים לחכות לאספות הורים כדי לדעת כיצד ילדיהם מתפקדים בבית הספר. כיום השקיפות והפתיחות גבוהה יותר וכך ההורים מעודכנים בנעשה עם ילדיהם על בסיס יומי.
צוות בית הספר הטמיע שינויי בתרבות הארגונית והפך זאת לאורח חיים בבית הספר.
בתחילה שינויי זה היווה קשיים רבים בקרב הצוות החינוכי, אך עם הדרכת הצוות ועזרה שניתנה על ידי חלק מחברות הצוות השינוי הפך לדבר פשוט, יעיל וחיוני לארגון.
לדעתי השימוש  במערכת ה - Smart school  בבית ספרנו מהווה כלי  חיוני באינטראקציה בין המורים, תלמידים וההורים. וסביבה טכנולוגית יעילה בתוך ארגון חינוכי.




מקורות:
1. בלאו,א, המאירי,מ (2010,פברואר). הטמעת שינוי טכנולוגי: הגברת אינטראקטיביות מקוונת בבתי ספר באמצעות מערכת משו"ב לניהול למידה. אוחזר ב 26 ביוני 2013 מתוך:



יום רביעי, 12 ביוני 2013


נלכדים ברשת.

השבוע חזרה ביתי (בת 12.5)  מבית הספר נסערת וכועסת. שאלתי לשלומה ולפשר הדבר. היא ענתה שילדים מצלמים ילדות שונות באמצעות הפלאפונים ומעלים את התמונות לרשתות החברתיות  ללא ידיעתן וללא רשותן.
תחושות לא נעימות כוננו בתוכי, בעבר ההורים היו מעורבים יותר בחיי ילדיהם,  ידעו מי חבריהם. היום  עם הרשתות החברתיות יש להם אלפי חברים. ההורים פחות מעורבים בנעשה בחיי ילדיהם ועל כן לא תמיד יכולים לדעת האם אלו חברים אמתיים.
היום פנים עלומות כותבות מילה ברשת, מילה שפוגעת ב"חברים". מילה שכל מטרתה להטריד, להשמיץ, להפחיד. ואנו ההורים עומדים לעתים חסרי אונים ואיננו יכולים להגן על ילדנו ממילים אלו. אנו יכולים לנסות להגיע למקור הרעה, אך אז תפתח הרעה ממקום אחר. איך אדע? היכן הגבולות?  אני יודעת שהכדור עבר אליי במה שקשור לחיזוקה של ביתי. כל שאני יכולה לעשות הוא לתת לה כלים לנתב דרכה ברשת הכל כך מסוכנת, כלים להיות חזקה ולצמח שריון. בנוסף אני יכולה לתת לה תחושת ביטחון לבוא ולשתף באם נתקלה בהערות פוגעניות וכדומה וללמדה להבין שלא בכל מילה יש ערך ולעתים מילים טיפשיות, אוויליות נזרקות כך סתם לעולם. לרוב הם מונעים מכעס, תסכול, קנאה או נקמה. בניגוד למילה הדבורה, המילה הכתובה נשארת לעולמי עלמים ברחבי הרשת. לעתים הילדים אינם מודעים לחומרת מעשיהם ועושים זאת מתוך שעמום, כשהמטרה היא הרצון לקבל תגובה או מתוך לחץ המופעל עליהם מהחברה.
"יש לבנות אצל הילדים מודעות ויחס נכון לעולם האינטרנט. ילדים בכל גיל זקוקים להשגחה ולתקשורת טובה, אך האופן בו הם נעשים נקבע על פי גיל הילד ומצבו".


מקורות:
הורות בעידן האינטרנט
http://www.netivei-reshet.org/parent/topics