הפוגה...           

הגדרת המילה הפוגה בויקיפדיה הינה "שלב בעימות צבאי שבו ישנה הפסקת לחימה זמנית, לשם פינוי פצועים, ציון חג חשוב וכדומה, והיא נובעת במידה רבה מעייפות הצדדים הלוחמים. ההפוגה נקבעת בהסכמה בין הצדדים הלוחמים, ולעתים נקבע לה זמן קצוב מראש".

אז נכון, אצלי זה לא בהסכמה ולא נקבע לי זמן קצוב מראש. אך אני מרגישה כ"פצועת מלחמה", תשו כוחותיי ואין לי זמן פנויי לבנותיי ולבעלי היקר. חברותיי אומרות לי שהסיבה לכך היא שאני בעלת אישיות פרפקציוניסטית. נכון כזו אני, אך יש המון יתרונות לעומת חסרונות .

היום אני נמצאת בעיצומו של הסמסטר השלישי, שלב בו אני מרגישה שהגיע הזמן  להפוגה. לא עוד חופש שבו הילדות מתרוצצות בבית ואני צריכה למצוא להן תעסוקה, לא עוד שבוע שבו יש חמש מטלות להגשה והזמן קצוב עד לדקה האחרונה.

כמו בשיר של אריק איינשטיין "לקחת פסק זמן ולא לחשוב, לשבת מול הים ולא לדאוג, לתת לראש לנוח מהפיצוצים, לתת ללב לנוח מהלחצים"... גם אני צריכה פסק זמן, הפוגה לא משנה מה למרות שאני יודעת שכעת זה לא הזמן. מקווה שזוהי רק חולשה קטנה וזה יחלוף ואחזור עם מרץ וכוחות מחודשים.

מקורות:

הפוגה מתוך:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%94

תמונה מתוך:

https://www.google.co.il/search?um=1&biw=1024&bih=475&hl=iw&tbm=isch&sa=1&q=%D7%90%D7%9E%D7%90+%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA&oq=%D7%90%D7%9E%D7%90+%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA&gs_l=img.3..0i24l3.27609.30721.0.31974.9.7.0.2.2.0.264.1558.0j2j5.7.0....0.0..1c.1.20.img.QE7ZmkIXZVU#facrc=_&imgdii=nvQ4nVb8Q7CyJM%3A%3BETVDdUFic6lhiM%3BnvQ4nVb8Q7CyJM%3A&imgrc=nvQ4nVb8Q7CyJM%3A%3B_kKUCpoUZhiXRM%3Bhttp%253A%252F%252Fblog.tapuz.co.il%252FBahitulim%252Fimages%252F%25257B5FF9C807-F10C-4537-927C-47D5DF427E2A%25257D.bmp%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.tapuz.co.il%252Fblog%252Fnet%252Fuserblog.aspx%253Ffoldername%253Dbahitulim%3B300%3B291

סרטון יוטיוב מתוך:   https://www.youtube.com/watch?v=-HFFe4GUuFc

שילוב המדיה בהוראה.       

מורים רבים משלבים אמצעים חזותיים בהוראה שלהם. זאת על מנת להעשיר את הלמידה ולהפכה ללמידה מגוונת ומעניינת. למידה בשילוב מדיה מסייעת ללומד בהפשטה, המחשה ובהבנת הנלמד. שילוב הסרטים בלמידה החל כבר בשנת 1966 עם הטלוויזיה הלימודית - החינוכית במקצועות האנגלית ומתמטיקה.

אנו חיים בעידן בו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר והמדיה בעלת משמעות גדולה בחיינו ובחיי ילדנו. למדיה השפעות והשלכות רבות בתפיסת המציאות בה אנו חיים. בקורס הערכת טכנולוגיות ידע בהנחיית ד"ר ליאת אייל, נתבקשנו להעריך את שילוב הסרטון בלמידה. חברותיי לצוות ואני בחרנו בסרטון המראה את מחזוריות המים בטבע מתוך יחידת לימוד במדעים. טרם הצפייה בסרטון הונחו התלמידים לכתוב מושגים שונים אותם הם רואים ושומעים  בסרטון. זאת כדי לאפשר דיון והעלאת שאלות לאחר הצפייה ולאפשר ללומד למידה אקטיבית, שהוכחה כמשמעותית יותר מלמידה פסיבית (חרוט הלמידה של דויל). הסרטון בשילוב הלמידה נתן פן חדש לתלמידים. הוא היה מוחשי ורלוונטי. הגיוון בלמידה גרם לתלמידים לגלות עניין רב יותר בנושא הנלמד. אני ראיתי בשילוב הסרטון בלמידה יתרון  גדול. בעת בחירת סרטון לשילוב בלמידה עלינו המורים להתייחס לכמה קריטריונים: האם ניתן לשלוט על מהלך האירועים, האם הדימויים בסרטון מוצגים ברצף לינארי לפי התרחשות התהליך בטבע, האם הסרטון מתאים לנושא הנלמד ולשכבת הגיל, האם המינון מתאים, ומתי על המורה להציג את הסרטון לצפייה, בתחילת השיעור או בסופו? כמורה לחינוך גופני, אני משלבת את המדיה ומראה לתלמידיי סרטונים הקשורים למיומנויות שונות בספורט כגון ריצה למרחק קצר, קפיצה לרוחק ועוד. בעזרת הסרטונים תלמידי מבינים טוב יותר את הטכניקות במיומנויות בסיסיות בספורט ולאחר מכן מיישמים זאת בשיעורים ומצליחים לשפר את ביצועיהם והישגיהם.

אני מצרפת את הסרטון של מחזוריות המים בטבע אותו הקרנו חברותיי לצוות ואני בקורס בהנחיית ד"ר ליאת אייל.

תחושות קנאה עולות בי נוכח תלמידי המאה ה-21, הזוכים לכל כך הרבה גיוון בלמידה בזכות המדיה,  לעומת תלמידי המאה שעברה (ובניהם אנכי) שחוו למידה פסיבית יותר בעזרת לוח וגיר. בטוחה אני שאמשיך להשתמש בסרטונים ללמידה וכמובן שברגע שיפתחו כלי חדש ומשודרג אלמד אף אותו  ואשקול אם להשתמש בו עם תלמידיי גם אם זה ילווה בחששות קלים.

מקורות:

סרטון מחזוריות המים בטבע. https://www.youtube.com/watch?v=wdmBvGP1RE8

תמונה מתוך: https://www.google.co.il/search?hl=iw&site=imghp&tbm=isch&source=hp&biw=1024&bih=432&q=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94&oq=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94&gs_l=img.3...0.0.0.1434.0.0.0.0.0.0.0.0..0.0....0...1ac..19.img.EHkzSghDq8U#facrc=_&imgdii=_&imgrc=4u64vvjm5s1FeM%3A%3BRFU-DoMAgHB4KM%3Bhttp%253A%252F%252Ftalnavarro.co.il%252Fwp-content%252Fuploads%252F2013%252F04%252Fsocial_media.jpg%3Bhttp%253A%252F%252Ftalnavarro.co.il%252F2013%252F04%252F13%252Fwhat-not-do-social-media%252F%3B1730%3B1155

סביבות למידה מתוקשבות.

על פי משרד החינוך, סביבת למידה מתוקשבת הינה, "סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה המזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה. סביבה כזו פותחת אפשרות ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים , ותקשורת חוץ בית ספרית במהלך יום הלימודים ומחוצה לו".

על פי גבי סלומון, עקרונות התפיסה הקונסטרוקטיביסטית יחד עם חידושי הטכנולוגיה מאפשרים לבנות רציונל שלם לעיצובה של סביבת לימוד חדשה עתירת טכנולוגיה. אשר תאפשר טיפוח תכונות מבוקשות אצל הבוגר.

בשנות ה-90 עלו לרשת אתרים מתוקשבים שמטרתם היא לאפשר לתלמידים סביבה לימודית חווייתית המשלבת ידע, הנאה ותקשורת. בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות בהנחיית ד"ר אתי כוכבי. נתבקשנו להעריך סביבת למידה מתוקשבת. בעת ביצוע המשימה נחשפנו ליתרונות הרבים בלמידה מסוג זה. אתרים אלו נותנים מענה למורים, לתלמידים במסגרת בית הספר,  לתלמידים בשעות הפנאי ולתלמידים חולים או רתוקים לביתם היכולים ליצור קשרים עם בני גילם. התלמיד אינו תלויי בזמן. הוא יכול לבצע את המשימות בכל שעה בה יחפוץ. הלמידה הינה אסינכרונית. התלמיד יכול להשתמש בכל הכלים שהמחשב מציע לו. הלמידה יכולה להיעשות דרך משחק. במשימות עם משוב מיידי, התלמיד יכול לחזור על אותה משימה כמה פעמים. בנוסף נחשפנו לאתרים אשר התכנים והפעילויות בהם שמים דגש על  עקרונות חינוכיים אשר מכשירים את התלמיד בישראל לעידן המידע. הילד סקרן ובעל מוטיבציה ללמידה בפרט אם הלמידה נעשית בצורה חווייתית ומאפשרת ללומד לחקור ולחשוב בצורה יצירתית. הלמידה בסביבה המתוקשבת משפרת את הישגי התלמיד תוך שינון ותרגול. סביבת הלמידה נותנת מענה ליעדים חינוכיים המופיעים בתכנית הלימודים של משרד החינוך, הלומד יכול להציג את הידע שרכש באמצעות כתיבה, תמונה, סרטון, קול, ולראות נושאים שונים מנקודות מבט שונות. אמצעי תקשוב זה מאפשר לתלמיד לעשות את כל הדברים הללו ולעתים אף יותר. כל זאת בעזרת הכוונה, ניתוב  וסיוע של הצוות החינכי.

ישנן סביבות למידה רבות לתלמידי בתי הספר היסודיים להלן שלושה  מהן:  אתר אופק, אתר גלים ואתר  בריינפופ .

סביבות לימוד אלו מציעות לתלמיד בבית הספר היסודי מידע רב במקצועות השונים כגון: אנגלית, מתמטיקה, שפה ,מדעים ועוד. כל זאת לפי שכבות הגיל  ודרגות קושי שונות. בעידן של היום למחשב תפקיד חשוב בלמידה ובהוראה. אך כמו שחשבתי בעבר דעתי לא השתנתה.  המחשב  יכול לסייע ולהעשיר את הלומד בדרכים שונות אך לא לבוא במקום המורה ולהחליפו משום  שתפקיד המורה הוא לכוון, לנתב, להנחות ולהדריך את התלמידים ליצור למידה, קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, ולהיות משתמשים מכובדים ברשת.

מקורות:

סלומון, ג', 2000. טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, חיפה: אוניברסיטת חיפה.

http://www.galim.org.il/

http://ofek.cet.ac.il/

http://www.brainpop.co.il/

תמונה מתוך:  https://www.google.co.il/search?hl=iw&site=imghp&tbm=isch&source=hp&biw=1024&bih=432&q=%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&oq=%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA&gs_l=img.3...0.0.0.1186.0.0.0.0.0.0.0.0..0.0....0...1ac..19.img.YafGdNuAGe4#facrc=_&imgrc=gvlyzWENAR-RJM%3A%3BORMDiHZ2rbzgUM%3Bhttp%253A%252F%252Fmsc.wcdn.co.il%252Fw%252Ff-466%252F1137854-5.jpg%3Bhttp%253A%252F%252Fnews.walla.co.il%252F%253Fw%253D%252F%252F1857085%3B466%3B308

ילדים דיגיטליים.

ילדים דיגיטליים.

בעידן של היום, המאה ה-21 השימוש במחשב, בטכנולוגיה, ברשתות חברתיות, משחקי מחשב, ועולמות וירטואליים הפך לחלק בלתי נפרד משגרת יומם של ילדנו. כל זה גורם לשינויים רבים בהרגלים ובתפיסת עולמם. מדינות שונות בכדור הארץ נראות באותו רגע קרובות מתמיד. הילד יכול להגיע למאגרי מידע רבים בטבעיות ובקלות,  להפוך זמין, מהיר ופתוח לכול. בלחיצת כפתור הילד יכול לבצע פעולות רבות שדרשו קודם לכן זמן רב, יציאה מהבית ומאמץ. מתפתחות דרכים חדשות לדיאלוג ולשיתוף פעולה כמו הפייסבוק, המייל והצ'אט.

בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה בהנחיית ד"ר אתי כוכבי, דנו בנושא האם הילדים של היום הם ילדים דיגיטליים או אזרחים דיגיטליים?  ד"ר גילה אשר טוענת שמניסויי שנערך בכפר אתיופי נידח, כאשר ניתנו לילדים טאבלטים, כלי שלא ראו מעולם, הם למדו וגילו כיצד לתפעל זאת בעצמם. אך מה יקרה כאשר אותם ילדים יהיו מחוברים לקהילה גדולה יותר, גלובלית ומקוונת זה לא מובטח שהם יהיו מוכנים לניווט, נימוסים וזכויות קניין רוחניות של עצמם. לכן, המונח הנכון יהיה ילדים דיגיטליים ולא אזרחים דיגיטליים. מכאן תפקידנו המורים  היינו לכוון, לנתב, להנחות ולהדריך את התלמידים ליצור למידה, קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, ולהיות אזרח דיגיטלי מכובד, כך תהייה לנו נגישות יותר טובה לתלמידים שלנו ונוכל לענות להם על פי  הצרכים שלהם ולא נחשוב מה הם יודעים או אינם יודעים, על שימוש בטכנולוגיה.

ד"ר גילה קורץ, ראש התוכנית לתקשוב במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (מתוך עיתון הארץ )לדבריה, חוקרים קבעו שבראשית שנות ה-80 חלה נקודת המפנה שמעברה האחד ניצבים הילדים של היום - הלוא הם "ילידים דיגיטליים", אלה שנולדו לתוך עידן המחשב ואינם מכירים מציאות אחרת - ולעומתם, כל אלה שנולדו לפני כן, כלומר המבוגרים המקיפים אותם שהם "מהגרים דיגיטליים". קורץ סבורה שפער הדורות התרחב והחריף בתקופה הנוכחית, כי הוא קיבל ממד נוסף בעקבות המהפכה הטכנולוגית.

גם במשרד החינוך הבינו שאנו המורים צריכים להתמודד עם "הילדים הדיגיטליים" ועל כן פעל המשרד להכשרת  המורים בתחום התקשוב.

כיום מורים רבים מלמדים מקצועות שונים באמצעות המחשב ובסביבות למידה מתוקשבות לעיתים תוך שימוש בפעילויות שיתופיות בפייסבוק ובגוגל דוקס. המורה מוצא את עצמו כמכוון ומנתב את "הילדים הדיגיטליים" להיות משתמשים נבונים ברשת, מלמדם לרכוש מיומנויות תקשוב בסיסיות, מלמדם ליצור, לחשוב חשיבה ביקורתית ולהשתמש בתכנים מקוונים באופן אחראי וכך להיות "אזרחים דיגיטליים".

אני אם לשלוש בנות, הקטנה בהן בת שנתיים וחצי שכבר בגיל שנה נטלה לידיה  את האייפון והחלה לשחק במכשיר ולנסות להבין כיצד הוא פועל. וכיום כבר יודעת להיכנס ליוטיוב ולצפות בסרטונים האהובים עליה. לפי ד"ר גילה אשר, ביתי היא "ילדה דיגיטלית". תלמידי הצעירים גם הם "ילדים דיגיטליים". אני לפי חוקרים שונים "מהגרת דיגיטלית". אז איך אני המהגרת הדיגיטלית הופכת את בנותיי ותלמידיי לאזרחים דיגיטליים?

היום  אני מוצאת עצמי ניצבת בפני דרך חדשה, במציאות בה עלי להבין כי אינני יכולה ללכת נגד הקדמה אלא לזרום עמה. ללמוד, להבין ולהתפתח ולנסות לסייע ולהדריך את תלמידי להתמודד עם החשיפה הרבה ברשת. האתגר מולו אני ניצבת הוא לימוד בנותי ותלמידי להיות צרכנים נכונים וטובים של רשת האינטרנט ויתרה מכך, להיות "אזרחים דיגיטליים" מכובדים.

מקורות:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6761

http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/1.1373584

https://www.youtube.com/watch?v=MGMsT4qNA-c