ספרים דיגיטליים

כחלק מהתכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" ובמסגרת המהלכים בתחום התוכן הדיגיטלי החינוכי, החליט משרד החינוך לצאת למהלך שמטרתו לייצר בתוך חמש שנים (עד לשנת תשע"ז) חלופה לספרי הלימוד המודפסים, באמצעות הספרים הדיגיטליים.

כפיילוט הוכנסו הספרים הדיגיטליים לכ -100 בתי ספר בארץ. בית ספרי הוא אחד מהם. אני שואלת את עצמי האם יוכלו הספרים הדיגיטליים להחליף את ספרי הלימוד המודפסים, האם החדשנות באמת תצלח ותשפיע על הפדגוגיה בקרב התלמידים?

ישנם  יתרונות רבים לספרים הדיגיטליים.  בניגוד לספרים המודפסים, בספרים הדיגיטליים ניתנת האפשרות להפיצם ולהורידם למחשב, הלמידה הינה מקוונת, ניתן לעדכן את הספרים מיידית, ניתן לגשת להפניות במהלך הלמידה וניתנות אפשרויות לשילוב מדיה מגוונת שיש בה בכדי להבהיר, להעמיק ולהרחיב את תהליך הלמידה. התלמיד במרכז, הוא מפתח למידה עצמית. הספר מזמן ללומד מעורבות פעילה בתהליכי החשיבה והלמידה בתהליך אינטראקטיבי, מקדם עבודה שיתופית, לרשום הערות בגוף הספר ולספק שכבות מידע. זוהי  חוויית למידה ייחודית עשירה ומועצמת טכנולוגית ואף טכנולוגיה ירוקה.

ישנם יתרונות רבים ונוספים לספרים הדיגיטליים, אך האם הם יועילו למורים? יש להכשיר את המורים כך שיעשו בספרים הדיגיטליים שימוש פדגוגי ודידקטי מושכל. נכון,  זה לא קל לעבור שינויי בכל פעם בעקבות החדשנות, אך אם המורים לא ינצלו את היתרונות הגלומים בספרים הדיגיטליים לשיפור עבודתם החינוכית, הספרים עלולים להיות חדשנות טכנולוגית שהקסם שלה יתפוגג מהר מאוד.  

מקורות

תמונה

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/ICTInEducation/TochniyotMetukshavot/NisuyChadshanut/RazyunalSfarim.htm

הפער הדיגיטלי.

פער דיגיטלי הוא מונח המתייחס לאוכלוסיות בעלות גישה לטכנולוגיה דיגיטלית לבין אוכלוסיות שאין בידן גישה זו. מאז שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בחברה,  האוכלוסייה בעלת הגישה, משתמשת בו ונהנית  מיתרון של העברה וקבלת מידע במהירות וכן מגישה רבה למאגרי מידע. לכן גדל הפער הדיגיטלי. השימוש באינטרנט מאיץ את מהירות התפתחותם של בעלי הגישה לטכנולוגיה בכל התחומים ומאפשר להם להתפתח חברתית וכלכלית.

כאשר אני שומעת או קוראת את צמד המילים פער דיגיטלי. הפירוש למונח מבחינתי הוא, אלה שיודעים להשתמש בטכנולוגיה קרי מחשב, טלפון חכם,  אייפד ועוד. לאלה שלא יודעים.

בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהנחיית המרצה ד"ר חגית מישר -טל, הוגדר הפער הדיגיטלי כפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לאלו שאינם משתמשים בה. הסיבות לקיום הפער הדיגיטלי באות לידי ביטויי  במחסור בתשתיות הנדרשות לחיבור, מצבם הכלכלי של האוכלוסייה, אנשים רבים לא מכירים בהשפעות ובחשיבות  האינטרנט , חשש מהשימוש באינטרנט ובטכנולוגיה ללא ידע ומיומנויות הנדרשות, והן מהאידאולוגיה והתרבות של  רבים מהתושבים ועוד…

בסקר שערכו ד"ר יובל דרור מהמכללה למנהל וסער גרשון "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012"  הם מוכיחים כי במדינת ישראל קיימים פערים גם בין מגזרים שונים. פער בין יהודים לערבים, הוכח כי היהודים נגישים לאינטרנט יותר מהערבים. פער נוסף הוא בין דתיים לחילוניים. החילוניים נגישים לאינטרנט יותר מהדתיים ופער בין המבוגרים לצעירים. הצעירים נגישים לאינטרנט הרבה יותר מהמבוגרים.

אם כן, כיצד ניתן יהיה לצמצם את הפער הדיגיטלי? אחד הפרויקטים לצמצום הפער הדיגיטלי הינו פרויקט להבה אשר הוקם בשנת 2002 ביוזמתו של חה"כ מיכאל איתן בעת שכיהן כיו"ר ועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיית מידע בכנסת,  שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער. פרויקט נוסף הינו "מחשב לכל ילד" מחשב לכל ילד הוא מיזם ממשלתי שמטרתו לאפשר לילדים משכבות מצוקה לרכוש מיומנויות שימוש במחשב והתחברות למאגרי מידע, כדי שאלה יסייעו בפיתוח חשיבה יוצרת, יתרמו להתפתחות הילד ולהעלאת דימויו העצמי, וישמשו מנוף לצמצום הפער החברתי. המיזם החל לפעול בשנת 1992, ביוזמת שר הכלכלה והתכנון, שמעון שטרית. פרויקט נוסף  הינו נגישות גבוהה למחשב ולאינטרנט בסביבת בתי הספר אשר צפויה לשפר הן את תהליכי הלמידה בבית הספר והן את הטמעת טכנולוגיית המחשב כחלק אינטגרלי מסביבת החיים, כאמצעי ללימוד ולפנאי. כאן לנו המורים תפקיד חשוב בצמצום הפער.

אך האם פרויקטים אלו ואחרים יכולים לצמצם את הפער הדיגיטלי לחלוטין? לדעתי לא. הפער אולי יוקטן, אך לא יעלם לחלוטין וחבל שכך. אנו במדינת ישראל צריכים לצמצם את הפער הדיגיטלי משום שהוא מהווה יעד חברתי וכלכלי חשוב בעולם הגלובלי.

מקורות

הכנסת מרכז המחקר והמידע, "צמצום הפער הדיגיטלי". מאי 2007

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%9C%D7%93_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Digitali/ProyektLahaba.htm

שימוש בני נוער באמצעיים ניידים וברשתות החברתיות.

רשתות חברתיות באינטרנט הפכו בשנים האחרונות למרחב שיח משמעותי בקרב בני נוער, על פי סקר TIM  שנערך ב - 2010 בקרב 25,000 ילדים בני 9-16 ב-25 מדינות אירופאיות. הרשתות משתמשות בזמינות, בנגישות, בגמישות ובהיצע הרחב המאפיינים את האינטרנט. הרשתות החברתיות משמשות כיום כלי מרכזי לבידור ולתקשורת, אשר מעוצב בצלמה של החברה המשתמשת בו, ומנגד – משפיע רבות על פניה. מחקר שבדק את הרגלי צריכת התקשורת מראה כי מרבית בני הנוער מבלים את שעות הפנאי שלהם בגלישה באינטרנט. כך נעשתה המדיה החברתית לחלק משמעותי בחיינו. לרשתות החברתיות יש כוח חברתי אדיר (רשתות חברתיות, משרד החינוך). בפרט בגיל ההתבגרות תקופה בה הילד מפתח את הזהות האישית שלו באמצעות קשרים חברתיים עם בני גילו. כיום הרבה מן הקשרים נעשים באינטרנט. בני נוער היום בודקים בכל רגע ורגע את האמצעים הניידים שברשותם. חשוב להם לבדוק שלא פספסו שום פרט בהתרחשויות האחרונות ואף  לדווח לחברים על כל דבר קטן שהם עושים. בכל רגע נתון הם בודקים אם מישהו שלח מסרון, העלה תמונות ובין פעולה לפעולה  הם צוברים עוד כמה נקודות במשחק החדש בטלפון החכם ואף  מתכתבים עם חברים.

בכתיבת פוסט זה, פתאום מצאתי את עצמי חושבת על עבודת הגמר. נראה לי הכי טבעי לחקור את השפעת האמצעים הניידים והרשתות החברתיות על  בני נוער. הייתי רוצה לחקור את השיח הנעשה  באמצעים הניידים וברשתות החברתיות.

אז האם יש לי מחקר לעבודת הגמר? ימים יגידו...

מקורות

וייסבלאי,א. ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט. הכנסת מרכז המחקר והמידע. מאי 2011

http://socialnetandkids.wordpress.com/tag/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-tim/

מקור לתמונה
http://socialnetandkids.wordpress.com/tag/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-tim/

למידה שיתופית ברשת.

הילדים של היום יושבים שעות מול המחשב בבית ומחוצה לו. הם חיים ברשת ועושים שימוש ברשתות בתחום המידע, עיבודו, בתקשורת, בתרגום, בהפצה של מידע ותכנים שונים ועוד. השימוש בכלים אלו תורמים ללמידה בקרב הלומדים.

ההגדרה בויקיפדיה: "למידה שיתופית מתייחסת  לאינטראקציה בין האינדיבידואל לסביבה. היא מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית".

הלמידה השיתופית ברשת מתבצעת באמצעות פורומים, פייסבוק, טוויטר ועוד. הלומד עוקב אחר כל פיסת מידע אשר עולה לרשת. תמונות, מצגות, קישורים למקורות מידע נוספים, סרטונים ועוד. כל לומד שכותב משהו כולם רואים ומגיבים וכך נוצר דיון פורה ומאגר מידע מצטבר.

בכדי שתהיה למידה שיתופית חיובית הלומדים צריכים לקחת אחריות אישית בלמידה, ישנה תלות הדדית בין חברי הקבוצה. לכולם ישנה הזדמנות להביע את דעתם בצורה תרבותית ולא פוגענית כלפי האחר גם אם דעותיו שונים במקצת.

ישנם יתרונות ללמידה השיתופית כגון: הלמידה השיתופית בונה תרומה קולקטיבית של כל התלמידים בקבוצה. היא משפרת את מערכות היחסים בין חברי הקבוצה, את תחושת השייכות לכיתה ועוזרת להעלאת הדימוי העצמי של הלומדים. היא מחייבת את חברי הקבוצה להשתתפות פעילה, הלומדים לומדים לעבוד בקבוצות, לפתח הערכה עצמית והערכת עמיתים ואף לקבל החלטות ולפתור בעיות. הם גם קובעים את קצב הלמידה של אותה קבוצה על פי צורכי הקבוצה. ישנה הפרייה הדדית של הידע והבנייה כדי להגיע לתוצר משותף מוצלח.

מנגד ישנם גם חסרונות ללמידה השיתופית. לעיתים הלמידה מתבצעת בקצב איטי. בנוסף היא  יוצרת מתחים בין חברי הקבוצה. ישנם לומדים דומיננטיים  ומנגד ישנם לומדים אשר אינם לוקחים אחריות ואינם לוקחים חלק פעיל בלמידה. לעיתים אי הסכמה בין חברי הקבוצה, חוסר הסבלנות והאשמות הדדיות פוגעות בלמידה השיתופית ויוצרות חיסרון בלמידה מסוג זה.

למורה תפקיד חשוב בלמידה השיתופית. הכיתה אינה כאחד. היא נחלקת לקבוצות. הלומדים מקבלים משימה המפעילה אותם. משימה בה המורה אינו מקור הידע היחיד והראשוני. המורה עוקב אחר תהליכי הבניית  הידע של הקבוצות, בודק את האינטראקציה בין חברי הקבוצה הדיון שנערך, התגובות ועוד.

לסיכום לדעתי למידה שיתופית ברשת יכולה להוות יתרון מאשר חיסרון ללומדים כמובן אם יש הדרכה נכונה של המורה והכוונה בכל התהליך. אך האם כל תלמיד יוכל להתמודד עם למידה שיתופית, האם כל תלמיד יהיה מוכן לחשוף את דעותיו ותוצריו בפני הכלל?

מקורות:

למידה שיתופית מתוך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

צביה אלגלי, למידה נתמכת רשת חברתית. מתוך:

http://www.slideshare.net/zvia_elgali/ss-8205798

הלוח האינטראקטיבי או הלוח חכם.

במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל,  החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה .  בתי ספר רבים הצטיידו בלוחות אינטארקאטיבים ב"כיתות החכמות". הוראה מקוונת בשילוב הלוחות החכמים מזמנת למורה ולתלמידים חווית למידה אינטראקטיבית ואטרקטיבית כאחד.

אז מהו לוח חכם? על פי ויקיפדיה , לוח חכם או לוח אינטראקטיבי הוא "תצוגה אינטראקטיבית גדולה המתחברת למחשב ומקרן. מקרן מקרין את שולחן העבודה של המחשב על פני השטח של הלוח שבו משתמשים על-מנת לשלוט במחשב באמצעות עט, אצבע או התקן אחר".

הלוח עצמו דומה מאוד ללוח  הלבן עם הטוש המחיק. אך עם זאת  הוא שונה מאוד. הלוח החכם מאפשר הצגת טקסטים דיגיטליים, הקרנת מצגות,  תמונות בתלת מימד, כתיבת הערות/הארות של המורה וכתיבת תוצרים של התלמידים בעת שיח ודיון בכיתה. בנוסף ניתן לשמור קבצים אלו ולשולחם לתלמידים.

בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות בהנחיית ד"ר אתי כוכבי, נחשפתי ללמידה עם הלוח החכם. באחת ממטלות הקורס נתבקשנו להכין מערך שיעור בשילוב הלוח החכם. מצאתי את עצמי יושבת שעות רבות ומנסה לעבוד עם כלי זה כאשר קודם לכן קיבלנו הדרכה כללית, אך עם זאת קיבלנו חוברת לעבודה עם כלי זה.

אני חייבת לציין שלא היה קל ליצור מערך שיעור בכלי זה בפרט מפני שזו הפעם הראשונה שהתנסתי בכך. אך עם השקעה מרובה, יכולת רצון והתמדה  הצלחתי להכין מערך שיעור .

לאחר ההתנסות נחשפתי ליתרונותיו הרבים. הוא מאפשר הצגת חומרים לימודיים תוך שילוב של ייצוג חזותי ומילולי המובילים להענקת משמעות יעילה ללמידה, התלמידים מעורבים יותר בלמידה כאשר המורה הינו המנחה היוצר הזדמנויות בקרב תלמידיו, הלמידה מתייחסת לצורכי התלמיד, התלמיד במרכז, ישנה למידה שיתופית ולמידה תוך ביצוע משימות  מגוונות ופתרון בעיות.  

על מנת שנגיע לניצול מקסימלי של הלוח החכם וליתרונות הרבים שציינתי יש להכשיר את צוות המורים, לתת להם כלים ומיומנויות לעבודה עם כלי זה. השימוש בלוח חכם מצריך הכנה מרובה ושעות של תכנון בהכנת  מערך שיעור. האם המורים יהיו מוכנים לשבת שעות כדי להכין מערך שיעור בכלי זה?

לסיכום אני תוהה האם הלוח החכם יעיל יותר ללמידה  לעומת למידה עם מחשבים ?  הרי המחשב המחובר למקרן מבצע את אותן פעולות.

ואולי משום שכמו כל דבר חדש בהתחלה הגירוי הוא גדול ואחר כך זה פשוט עובר כי עם הזמן מפתחים  כלי חדשני יותר?  תשובה לשאלה השנייה נקבל מן הסתם עם הזמן.

ומה עם העלויות, האם משרד החינוך יוכל לעמוד בעלויות התקנת הלוח החכם ברוב הכיתות בבתי הספר בארץ?

מקורות:

לוח חכם מתוך:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%97%D7%9B%D7%9D

גילה קורץ , אתי כוכבי , קרן דוד . "לוח אינטראקטיבי כאמצעי האורג בין ישן לחדש" .מתוך:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6616

תרומת כיתה חכמה ללמידה מתוך:  http://sites.tzafonet.org.il/iwb/theory

אינה בלאו, הלוח האינטראקטיבי "איפור" או "יופי אמיתי"?  מתוך:

http://www.openu.ac.il/research_center/download/Interactive_whiteboard_Meital_2009.pdf