למידה שיתופית ברשת.

הילדים של היום יושבים שעות מול המחשב בבית ומחוצה לו. הם חיים ברשת ועושים שימוש ברשתות בתחום המידע, עיבודו, בתקשורת, בתרגום, בהפצה של מידע ותכנים שונים ועוד. השימוש בכלים אלו תורמים ללמידה בקרב הלומדים.

ההגדרה בויקיפדיה: "למידה שיתופית מתייחסת  לאינטראקציה בין האינדיבידואל לסביבה. היא מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית".

הלמידה השיתופית ברשת מתבצעת באמצעות פורומים, פייסבוק, טוויטר ועוד. הלומד עוקב אחר כל פיסת מידע אשר עולה לרשת. תמונות, מצגות, קישורים למקורות מידע נוספים, סרטונים ועוד. כל לומד שכותב משהו כולם רואים ומגיבים וכך נוצר דיון פורה ומאגר מידע מצטבר.

בכדי שתהיה למידה שיתופית חיובית הלומדים צריכים לקחת אחריות אישית בלמידה, ישנה תלות הדדית בין חברי הקבוצה. לכולם ישנה הזדמנות להביע את דעתם בצורה תרבותית ולא פוגענית כלפי האחר גם אם דעותיו שונים במקצת.

ישנם יתרונות ללמידה השיתופית כגון: הלמידה השיתופית בונה תרומה קולקטיבית של כל התלמידים בקבוצה. היא משפרת את מערכות היחסים בין חברי הקבוצה, את תחושת השייכות לכיתה ועוזרת להעלאת הדימוי העצמי של הלומדים. היא מחייבת את חברי הקבוצה להשתתפות פעילה, הלומדים לומדים לעבוד בקבוצות, לפתח הערכה עצמית והערכת עמיתים ואף לקבל החלטות ולפתור בעיות. הם גם קובעים את קצב הלמידה של אותה קבוצה על פי צורכי הקבוצה. ישנה הפרייה הדדית של הידע והבנייה כדי להגיע לתוצר משותף מוצלח.

מנגד ישנם גם חסרונות ללמידה השיתופית. לעיתים הלמידה מתבצעת בקצב איטי. בנוסף היא  יוצרת מתחים בין חברי הקבוצה. ישנם לומדים דומיננטיים  ומנגד ישנם לומדים אשר אינם לוקחים אחריות ואינם לוקחים חלק פעיל בלמידה. לעיתים אי הסכמה בין חברי הקבוצה, חוסר הסבלנות והאשמות הדדיות פוגעות בלמידה השיתופית ויוצרות חיסרון בלמידה מסוג זה.

למורה תפקיד חשוב בלמידה השיתופית. הכיתה אינה כאחד. היא נחלקת לקבוצות. הלומדים מקבלים משימה המפעילה אותם. משימה בה המורה אינו מקור הידע היחיד והראשוני. המורה עוקב אחר תהליכי הבניית  הידע של הקבוצות, בודק את האינטראקציה בין חברי הקבוצה הדיון שנערך, התגובות ועוד.

לסיכום לדעתי למידה שיתופית ברשת יכולה להוות יתרון מאשר חיסרון ללומדים כמובן אם יש הדרכה נכונה של המורה והכוונה בכל התהליך. אך האם כל תלמיד יוכל להתמודד עם למידה שיתופית, האם כל תלמיד יהיה מוכן לחשוף את דעותיו ותוצריו בפני הכלל?

מקורות:

למידה שיתופית מתוך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

צביה אלגלי, למידה נתמכת רשת חברתית. מתוך:

http://www.slideshare.net/zvia_elgali/ss-8205798

הלוח האינטראקטיבי או הלוח חכם.

במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל,  החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה .  בתי ספר רבים הצטיידו בלוחות אינטארקאטיבים ב"כיתות החכמות". הוראה מקוונת בשילוב הלוחות החכמים מזמנת למורה ולתלמידים חווית למידה אינטראקטיבית ואטרקטיבית כאחד.

אז מהו לוח חכם? על פי ויקיפדיה , לוח חכם או לוח אינטראקטיבי הוא "תצוגה אינטראקטיבית גדולה המתחברת למחשב ומקרן. מקרן מקרין את שולחן העבודה של המחשב על פני השטח של הלוח שבו משתמשים על-מנת לשלוט במחשב באמצעות עט, אצבע או התקן אחר".

הלוח עצמו דומה מאוד ללוח  הלבן עם הטוש המחיק. אך עם זאת  הוא שונה מאוד. הלוח החכם מאפשר הצגת טקסטים דיגיטליים, הקרנת מצגות,  תמונות בתלת מימד, כתיבת הערות/הארות של המורה וכתיבת תוצרים של התלמידים בעת שיח ודיון בכיתה. בנוסף ניתן לשמור קבצים אלו ולשולחם לתלמידים.

בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות בהנחיית ד"ר אתי כוכבי, נחשפתי ללמידה עם הלוח החכם. באחת ממטלות הקורס נתבקשנו להכין מערך שיעור בשילוב הלוח החכם. מצאתי את עצמי יושבת שעות רבות ומנסה לעבוד עם כלי זה כאשר קודם לכן קיבלנו הדרכה כללית, אך עם זאת קיבלנו חוברת לעבודה עם כלי זה.

אני חייבת לציין שלא היה קל ליצור מערך שיעור בכלי זה בפרט מפני שזו הפעם הראשונה שהתנסתי בכך. אך עם השקעה מרובה, יכולת רצון והתמדה  הצלחתי להכין מערך שיעור .

לאחר ההתנסות נחשפתי ליתרונותיו הרבים. הוא מאפשר הצגת חומרים לימודיים תוך שילוב של ייצוג חזותי ומילולי המובילים להענקת משמעות יעילה ללמידה, התלמידים מעורבים יותר בלמידה כאשר המורה הינו המנחה היוצר הזדמנויות בקרב תלמידיו, הלמידה מתייחסת לצורכי התלמיד, התלמיד במרכז, ישנה למידה שיתופית ולמידה תוך ביצוע משימות  מגוונות ופתרון בעיות.  

על מנת שנגיע לניצול מקסימלי של הלוח החכם וליתרונות הרבים שציינתי יש להכשיר את צוות המורים, לתת להם כלים ומיומנויות לעבודה עם כלי זה. השימוש בלוח חכם מצריך הכנה מרובה ושעות של תכנון בהכנת  מערך שיעור. האם המורים יהיו מוכנים לשבת שעות כדי להכין מערך שיעור בכלי זה?

לסיכום אני תוהה האם הלוח החכם יעיל יותר ללמידה  לעומת למידה עם מחשבים ?  הרי המחשב המחובר למקרן מבצע את אותן פעולות.

ואולי משום שכמו כל דבר חדש בהתחלה הגירוי הוא גדול ואחר כך זה פשוט עובר כי עם הזמן מפתחים  כלי חדשני יותר?  תשובה לשאלה השנייה נקבל מן הסתם עם הזמן.

ומה עם העלויות, האם משרד החינוך יוכל לעמוד בעלויות התקנת הלוח החכם ברוב הכיתות בבתי הספר בארץ?

מקורות:

לוח חכם מתוך:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%97%D7%9B%D7%9D

גילה קורץ , אתי כוכבי , קרן דוד . "לוח אינטראקטיבי כאמצעי האורג בין ישן לחדש" .מתוך:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6616

תרומת כיתה חכמה ללמידה מתוך:  http://sites.tzafonet.org.il/iwb/theory

אינה בלאו, הלוח האינטראקטיבי "איפור" או "יופי אמיתי"?  מתוך:

http://www.openu.ac.il/research_center/download/Interactive_whiteboard_Meital_2009.pdf