שימוש בני נוער באמצעיים ניידים וברשתות החברתיות.

רשתות חברתיות באינטרנט הפכו בשנים האחרונות למרחב שיח משמעותי בקרב בני נוער, על פי סקר TIM  שנערך ב - 2010 בקרב 25,000 ילדים בני 9-16 ב-25 מדינות אירופאיות. הרשתות משתמשות בזמינות, בנגישות, בגמישות ובהיצע הרחב המאפיינים את האינטרנט. הרשתות החברתיות משמשות כיום כלי מרכזי לבידור ולתקשורת, אשר מעוצב בצלמה של החברה המשתמשת בו, ומנגד – משפיע רבות על פניה. מחקר שבדק את הרגלי צריכת התקשורת מראה כי מרבית בני הנוער מבלים את שעות הפנאי שלהם בגלישה באינטרנט. כך נעשתה המדיה החברתית לחלק משמעותי בחיינו. לרשתות החברתיות יש כוח חברתי אדיר (רשתות חברתיות, משרד החינוך). בפרט בגיל ההתבגרות תקופה בה הילד מפתח את הזהות האישית שלו באמצעות קשרים חברתיים עם בני גילו. כיום הרבה מן הקשרים נעשים באינטרנט. בני נוער היום בודקים בכל רגע ורגע את האמצעים הניידים שברשותם. חשוב להם לבדוק שלא פספסו שום פרט בהתרחשויות האחרונות ואף  לדווח לחברים על כל דבר קטן שהם עושים. בכל רגע נתון הם בודקים אם מישהו שלח מסרון, העלה תמונות ובין פעולה לפעולה  הם צוברים עוד כמה נקודות במשחק החדש בטלפון החכם ואף  מתכתבים עם חברים.

בכתיבת פוסט זה, פתאום מצאתי את עצמי חושבת על עבודת הגמר. נראה לי הכי טבעי לחקור את השפעת האמצעים הניידים והרשתות החברתיות על  בני נוער. הייתי רוצה לחקור את השיח הנעשה  באמצעים הניידים וברשתות החברתיות.

אז האם יש לי מחקר לעבודת הגמר? ימים יגידו...

מקורות

וייסבלאי,א. ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט. הכנסת מרכז המחקר והמידע. מאי 2011

http://socialnetandkids.wordpress.com/tag/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-tim/

מקור לתמונה
http://socialnetandkids.wordpress.com/tag/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-tim/

למידה שיתופית ברשת.

הילדים של היום יושבים שעות מול המחשב בבית ומחוצה לו. הם חיים ברשת ועושים שימוש ברשתות בתחום המידע, עיבודו, בתקשורת, בתרגום, בהפצה של מידע ותכנים שונים ועוד. השימוש בכלים אלו תורמים ללמידה בקרב הלומדים.

ההגדרה בויקיפדיה: "למידה שיתופית מתייחסת  לאינטראקציה בין האינדיבידואל לסביבה. היא מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית".

הלמידה השיתופית ברשת מתבצעת באמצעות פורומים, פייסבוק, טוויטר ועוד. הלומד עוקב אחר כל פיסת מידע אשר עולה לרשת. תמונות, מצגות, קישורים למקורות מידע נוספים, סרטונים ועוד. כל לומד שכותב משהו כולם רואים ומגיבים וכך נוצר דיון פורה ומאגר מידע מצטבר.

בכדי שתהיה למידה שיתופית חיובית הלומדים צריכים לקחת אחריות אישית בלמידה, ישנה תלות הדדית בין חברי הקבוצה. לכולם ישנה הזדמנות להביע את דעתם בצורה תרבותית ולא פוגענית כלפי האחר גם אם דעותיו שונים במקצת.

ישנם יתרונות ללמידה השיתופית כגון: הלמידה השיתופית בונה תרומה קולקטיבית של כל התלמידים בקבוצה. היא משפרת את מערכות היחסים בין חברי הקבוצה, את תחושת השייכות לכיתה ועוזרת להעלאת הדימוי העצמי של הלומדים. היא מחייבת את חברי הקבוצה להשתתפות פעילה, הלומדים לומדים לעבוד בקבוצות, לפתח הערכה עצמית והערכת עמיתים ואף לקבל החלטות ולפתור בעיות. הם גם קובעים את קצב הלמידה של אותה קבוצה על פי צורכי הקבוצה. ישנה הפרייה הדדית של הידע והבנייה כדי להגיע לתוצר משותף מוצלח.

מנגד ישנם גם חסרונות ללמידה השיתופית. לעיתים הלמידה מתבצעת בקצב איטי. בנוסף היא  יוצרת מתחים בין חברי הקבוצה. ישנם לומדים דומיננטיים  ומנגד ישנם לומדים אשר אינם לוקחים אחריות ואינם לוקחים חלק פעיל בלמידה. לעיתים אי הסכמה בין חברי הקבוצה, חוסר הסבלנות והאשמות הדדיות פוגעות בלמידה השיתופית ויוצרות חיסרון בלמידה מסוג זה.

למורה תפקיד חשוב בלמידה השיתופית. הכיתה אינה כאחד. היא נחלקת לקבוצות. הלומדים מקבלים משימה המפעילה אותם. משימה בה המורה אינו מקור הידע היחיד והראשוני. המורה עוקב אחר תהליכי הבניית  הידע של הקבוצות, בודק את האינטראקציה בין חברי הקבוצה הדיון שנערך, התגובות ועוד.

לסיכום לדעתי למידה שיתופית ברשת יכולה להוות יתרון מאשר חיסרון ללומדים כמובן אם יש הדרכה נכונה של המורה והכוונה בכל התהליך. אך האם כל תלמיד יוכל להתמודד עם למידה שיתופית, האם כל תלמיד יהיה מוכן לחשוף את דעותיו ותוצריו בפני הכלל?

מקורות:

למידה שיתופית מתוך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

צביה אלגלי, למידה נתמכת רשת חברתית. מתוך:

http://www.slideshare.net/zvia_elgali/ss-8205798

ילדים דיגיטליים.

ילדים דיגיטליים.

בעידן של היום, המאה ה-21 השימוש במחשב, בטכנולוגיה, ברשתות חברתיות, משחקי מחשב, ועולמות וירטואליים הפך לחלק בלתי נפרד משגרת יומם של ילדנו. כל זה גורם לשינויים רבים בהרגלים ובתפיסת עולמם. מדינות שונות בכדור הארץ נראות באותו רגע קרובות מתמיד. הילד יכול להגיע למאגרי מידע רבים בטבעיות ובקלות,  להפוך זמין, מהיר ופתוח לכול. בלחיצת כפתור הילד יכול לבצע פעולות רבות שדרשו קודם לכן זמן רב, יציאה מהבית ומאמץ. מתפתחות דרכים חדשות לדיאלוג ולשיתוף פעולה כמו הפייסבוק, המייל והצ'אט.

בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה בהנחיית ד"ר אתי כוכבי, דנו בנושא האם הילדים של היום הם ילדים דיגיטליים או אזרחים דיגיטליים?  ד"ר גילה אשר טוענת שמניסויי שנערך בכפר אתיופי נידח, כאשר ניתנו לילדים טאבלטים, כלי שלא ראו מעולם, הם למדו וגילו כיצד לתפעל זאת בעצמם. אך מה יקרה כאשר אותם ילדים יהיו מחוברים לקהילה גדולה יותר, גלובלית ומקוונת זה לא מובטח שהם יהיו מוכנים לניווט, נימוסים וזכויות קניין רוחניות של עצמם. לכן, המונח הנכון יהיה ילדים דיגיטליים ולא אזרחים דיגיטליים. מכאן תפקידנו המורים  היינו לכוון, לנתב, להנחות ולהדריך את התלמידים ליצור למידה, קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, ולהיות אזרח דיגיטלי מכובד, כך תהייה לנו נגישות יותר טובה לתלמידים שלנו ונוכל לענות להם על פי  הצרכים שלהם ולא נחשוב מה הם יודעים או אינם יודעים, על שימוש בטכנולוגיה.

ד"ר גילה קורץ, ראש התוכנית לתקשוב במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (מתוך עיתון הארץ )לדבריה, חוקרים קבעו שבראשית שנות ה-80 חלה נקודת המפנה שמעברה האחד ניצבים הילדים של היום - הלוא הם "ילידים דיגיטליים", אלה שנולדו לתוך עידן המחשב ואינם מכירים מציאות אחרת - ולעומתם, כל אלה שנולדו לפני כן, כלומר המבוגרים המקיפים אותם שהם "מהגרים דיגיטליים". קורץ סבורה שפער הדורות התרחב והחריף בתקופה הנוכחית, כי הוא קיבל ממד נוסף בעקבות המהפכה הטכנולוגית.

גם במשרד החינוך הבינו שאנו המורים צריכים להתמודד עם "הילדים הדיגיטליים" ועל כן פעל המשרד להכשרת  המורים בתחום התקשוב.

כיום מורים רבים מלמדים מקצועות שונים באמצעות המחשב ובסביבות למידה מתוקשבות לעיתים תוך שימוש בפעילויות שיתופיות בפייסבוק ובגוגל דוקס. המורה מוצא את עצמו כמכוון ומנתב את "הילדים הדיגיטליים" להיות משתמשים נבונים ברשת, מלמדם לרכוש מיומנויות תקשוב בסיסיות, מלמדם ליצור, לחשוב חשיבה ביקורתית ולהשתמש בתכנים מקוונים באופן אחראי וכך להיות "אזרחים דיגיטליים".

אני אם לשלוש בנות, הקטנה בהן בת שנתיים וחצי שכבר בגיל שנה נטלה לידיה  את האייפון והחלה לשחק במכשיר ולנסות להבין כיצד הוא פועל. וכיום כבר יודעת להיכנס ליוטיוב ולצפות בסרטונים האהובים עליה. לפי ד"ר גילה אשר, ביתי היא "ילדה דיגיטלית". תלמידי הצעירים גם הם "ילדים דיגיטליים". אני לפי חוקרים שונים "מהגרת דיגיטלית". אז איך אני המהגרת הדיגיטלית הופכת את בנותיי ותלמידיי לאזרחים דיגיטליים?

היום  אני מוצאת עצמי ניצבת בפני דרך חדשה, במציאות בה עלי להבין כי אינני יכולה ללכת נגד הקדמה אלא לזרום עמה. ללמוד, להבין ולהתפתח ולנסות לסייע ולהדריך את תלמידי להתמודד עם החשיפה הרבה ברשת. האתגר מולו אני ניצבת הוא לימוד בנותי ותלמידי להיות צרכנים נכונים וטובים של רשת האינטרנט ויתרה מכך, להיות "אזרחים דיגיטליים" מכובדים.

מקורות:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6761

http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/1.1373584

https://www.youtube.com/watch?v=MGMsT4qNA-c

נלכדים ברשת.

השבוע חזרה ביתי (בת 12.5)  מבית הספר נסערת וכועסת. שאלתי לשלומה ולפשר הדבר. היא ענתה שילדים מצלמים ילדות שונות באמצעות הפלאפונים ומעלים את התמונות לרשתות החברתיות  ללא ידיעתן וללא רשותן.

תחושות לא נעימות כוננו בתוכי, בעבר ההורים היו מעורבים יותר בחיי ילדיהם,  ידעו מי חבריהם. היום  עם הרשתות החברתיות יש להם אלפי חברים. ההורים פחות מעורבים בנעשה בחיי ילדיהם ועל כן לא תמיד יכולים לדעת האם אלו חברים אמתיים.

היום פנים עלומות כותבות מילה ברשת, מילה שפוגעת ב"חברים". מילה שכל מטרתה להטריד, להשמיץ, להפחיד. ואנו ההורים עומדים לעתים חסרי אונים ואיננו יכולים להגן על ילדנו ממילים אלו. אנו יכולים לנסות להגיע למקור הרעה, אך אז תפתח הרעה ממקום אחר. איך אדע? היכן הגבולות?  אני יודעת שהכדור עבר אליי במה שקשור לחיזוקה של ביתי. כל שאני יכולה לעשות הוא לתת לה כלים לנתב דרכה ברשת הכל כך מסוכנת, כלים להיות חזקה ולצמח שריון. בנוסף אני יכולה לתת לה תחושת ביטחון לבוא ולשתף באם נתקלה בהערות פוגעניות וכדומה וללמדה להבין שלא בכל מילה יש ערך ולעתים מילים טיפשיות, אוויליות נזרקות כך סתם לעולם. לרוב הם מונעים מכעס, תסכול, קנאה או נקמה. בניגוד למילה הדבורה, המילה הכתובה נשארת לעולמי עלמים ברחבי הרשת. לעתים הילדים אינם מודעים לחומרת מעשיהם ועושים זאת מתוך שעמום, כשהמטרה היא הרצון לקבל תגובה או מתוך לחץ המופעל עליהם מהחברה.

"יש לבנות אצל הילדים מודעות ויחס נכון לעולם האינטרנט. ילדים בכל גיל זקוקים להשגחה ולתקשורת טובה, אך האופן בו הם נעשים נקבע על פי גיל הילד ומצבו".

מקורות:

הורות בעידן האינטרנט

http://www.netivei-reshet.org/parent/topics