ילדים דיגיטליים.
בעידן של היום, המאה ה-21 השימוש במחשב, בטכנולוגיה, ברשתות חברתיות, משחקי מחשב, ועולמות וירטואליים הפך לחלק בלתי נפרד משגרת יומם של ילדנו. כל זה גורם לשינויים רבים בהרגלים ובתפיסת עולמם. מדינות שונות בכדור הארץ נראות באותו רגע קרובות מתמיד. הילד יכול להגיע למאגרי מידע רבים בטבעיות ובקלות, להפוך זמין, מהיר ופתוח לכול. בלחיצת כפתור הילד יכול לבצע פעולות רבות שדרשו קודם לכן זמן רב, יציאה מהבית ומאמץ. מתפתחות דרכים חדשות לדיאלוג ולשיתוף פעולה כמו הפייסבוק, המייל והצ'אט.
בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה בהנחיית ד"ר אתי כוכבי, דנו בנושא האם הילדים של היום הם ילדים דיגיטליים או אזרחים דיגיטליים? ד"ר גילה אשר טוענת שמניסויי שנערך בכפר אתיופי נידח, כאשר ניתנו לילדים טאבלטים, כלי שלא ראו מעולם, הם למדו וגילו כיצד לתפעל זאת בעצמם. אך מה יקרה כאשר אותם ילדים יהיו מחוברים לקהילה גדולה יותר, גלובלית ומקוונת זה לא מובטח שהם יהיו מוכנים לניווט, נימוסים וזכויות קניין רוחניות של עצמם. לכן, המונח הנכון יהיה ילדים דיגיטליים ולא אזרחים דיגיטליים. מכאן תפקידנו המורים היינו לכוון, לנתב, להנחות ולהדריך את התלמידים ליצור למידה, קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי, ולהיות אזרח דיגיטלי מכובד, כך תהייה לנו נגישות יותר טובה לתלמידים שלנו ונוכל לענות להם על פי הצרכים שלהם ולא נחשוב מה הם יודעים או אינם יודעים, על שימוש בטכנולוגיה.
ד"ר גילה קורץ, ראש התוכנית לתקשוב במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (מתוך עיתון הארץ )לדבריה, חוקרים קבעו שבראשית שנות ה-80 חלה נקודת המפנה שמעברה האחד ניצבים הילדים של היום - הלוא הם "ילידים דיגיטליים", אלה שנולדו לתוך עידן המחשב ואינם מכירים מציאות אחרת - ולעומתם, כל אלה שנולדו לפני כן, כלומר המבוגרים המקיפים אותם שהם "מהגרים דיגיטליים". קורץ סבורה שפער הדורות התרחב והחריף בתקופה הנוכחית, כי הוא קיבל ממד נוסף בעקבות המהפכה הטכנולוגית.
גם במשרד החינוך הבינו שאנו המורים צריכים להתמודד עם "הילדים הדיגיטליים" ועל כן פעל המשרד להכשרת המורים בתחום התקשוב.
כיום מורים רבים מלמדים מקצועות שונים באמצעות המחשב ובסביבות למידה מתוקשבות לעיתים תוך שימוש בפעילויות שיתופיות בפייסבוק ובגוגל דוקס. המורה מוצא את עצמו כמכוון ומנתב את "הילדים הדיגיטליים" להיות משתמשים נבונים ברשת, מלמדם לרכוש מיומנויות תקשוב בסיסיות, מלמדם ליצור, לחשוב חשיבה ביקורתית ולהשתמש בתכנים מקוונים באופן אחראי וכך להיות "אזרחים דיגיטליים".
אני אם לשלוש בנות, הקטנה בהן בת שנתיים וחצי שכבר בגיל שנה נטלה לידיה את האייפון והחלה לשחק במכשיר ולנסות להבין כיצד הוא פועל. וכיום כבר יודעת להיכנס ליוטיוב ולצפות בסרטונים האהובים עליה. לפי ד"ר גילה אשר, ביתי היא "ילדה דיגיטלית". תלמידי הצעירים גם הם "ילדים דיגיטליים". אני לפי חוקרים שונים "מהגרת דיגיטלית". אז איך אני המהגרת הדיגיטלית הופכת את בנותיי ותלמידיי לאזרחים דיגיטליים?
היום אני מוצאת עצמי ניצבת בפני דרך חדשה, במציאות בה עלי להבין כי אינני יכולה ללכת נגד הקדמה אלא לזרום עמה. ללמוד, להבין ולהתפתח ולנסות לסייע ולהדריך את תלמידי להתמודד עם החשיפה הרבה ברשת. האתגר מולו אני ניצבת הוא לימוד בנותי ותלמידי להיות צרכנים נכונים וטובים של רשת האינטרנט ויתרה מכך, להיות "אזרחים דיגיטליים" מכובדים.
מקורות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה